למה אנשים שנמצאים במינוס או כאלה שלא חוסכים ויודעים שהם צריכים להתנהל אחרת, לא עושים את זה? תגידו, עשיתם פעם דיאטה? התורה די ברורה, כדי לרדת במשקל צריך להגיע לגרעון קלורי – כלומר, להוציא יותר אנרגיה מזו שנכנסת. אבל זה לא קל, אהה? השוקולד השווה שמחכה במגירה, הפיצה שכל החברים מזמינים כשנפגשים, הריח של המאפה הטרי שפשוט אי אפשר לעמוד בפניו. אז ככה, רק עם כסף - הגרעון הקלורי בדיאטה הוא בעצם החסכון. אם תכניסו יותר ממה שתוציאו, ישאר לכם עודף. אבל למה זה קשה? למה לא מצליחים? התנהלות כלכלית נכונה היא ממש כמו דיאטה – גם אם אתם הכי מפוקסים על המטרה וממש רוצים להצליח, זה יעבוד לכם רק אם תפנימו ממש ממש טוב את השינויים שאתם צריכים לעשות, את הויתורים המבאסים וכמובן - את דחיית הסיפוקים. זה יעבוד אם תיהנו מההצלחות ותאפשרו להן לתת לכם מוטיבציה לייצר עוד הצלחות. בשני התחומים אתם שמים (לבד או עם אנשי מקצוע) יעדים שאתם רוצים להגיע אליהם. אז לצורך העניין, אם אחרי שהגעתם ליעד המשקל הראשון שהצבתם לעצמכם תפרקו כל עול, אתם תבטלו או תצמצמו את ההישג, במקום לחגוג אותו. אותו דבר עם כסף – אם תצליחו לחסוך את מה שתכננתם ואפילו השקעתם את הכסף כדי שיעשה עוד כסף, ואז תשתמשו במה שנחסך לקנות משהו גדול שרציתם *אבל לא תכננתם*, אתם תבטלו את ההישגים שלכם.
אם היינו מקבלים החלטות רק מהראש, גם בכסף וגם בבריאות, הכל היה פשוט יותר. אבל זה לא המצב...בדיוק כמו שאנחנו צריכים להיאבק בעצמנו לשנות את הרגלי התזונה והספורט שלנו, כך אנחנו צריכים להתמודד עם הקושי שבשינוי הההתנהלות הכלכלית שלנו, גם פה צריך לעמוד בפיתויים שנמצאים מסביבנו.
בטוח שמעתם שכל מומחי הכושר והתזונה חוזרים ואומרים שלעשות "דיאטה" זה לא העניין. מה שחשוב זה שינוי אורח החיים מלא בריא, לבריא. זה לא קסם, זה לא צעד אחד וזה ממש, אבל ממש, לא קורה ברגע. אותו הדבר בדיוק עם התנהלות כלכלית נכונה. לקרוא לזה רק "צמצום עלויות" זה ממש חוטא למטרה. הראיה צריכה להיות יותר הוליסטית ולהתייחס לכל התחומים בחיים, ולא רק על כמה מוציאים.
אז מה איתכם? מצליחים להתמיד? מה עוזר לכם להישאר צמודים למטרות שלכם? מה מפריע לכם בהתקדמות?